נפגשתי הבוקר עם חברה טובה (היא מכשפה שבהחלט אני יכולה להעיד עליה כמכשפה עוצמתית). היא הראתה לי דברים חדשים שהיא הצליחה לעשות (“טלקינזיס” עם סט סרויסים, אבל עם שדים), היא סיפרה לי חוויות שהיו לה עם לקוחות, צחקנו הרבה

ואז היא הפילה את הפצצה.

היא מפסיקה החל מהלילה עם כישופים. היא לא תכשף יותר ולא תקבל יותר לקוחות, ובקצרה: היא החליטה על יציאה חד צדדית מעולם הכישוף.

הייתי בהלם! מדובר על אשה שכבר 18 שנה מכשפת, אמא שלה מכשפת, סבתא שלה מכשפת ואפילו האחות הקטנה שלה בעניין. האשה השיגה בכישופים את כל הכסף שיש לה (הלוואי עליי), את הבעל והמאהבים שיש לה, את עבודתה, את הבית שלה, את הכל.

ניסיתי להבין מדוע היא החליטה לעשות את הצעד הזה. בהתחלה היא לא רצתה לספר, אולם לאחר לחץ שלי היא נאותה לספר לי כי היא סובלת מסיוטים קשים שחוזרים מדי לילה כבר מספר חודשים וגם מתחושת חוסר סיפוק בעולם הכישוף. “חוץ מזה, בזמן האחרון הכישופים שלי לא עובדים, ואני נורא מאוכזבת, אז נמאס לי ואני יוצאת מזה”, אמרה החברה.

מה שאמרתי לה, אכתוב כאן לאלו המעוניינות לקרוא.

יציאה מעולם הכישוף באופן חד צדדי היא בדיוק כמו לתת לאחר שאינך מכיר לשלוט על חייך. אותו אחד יעשה בך כרצונו ולך לא תהיה אפשרות לערער או לסרב, כי את יצאת חד צדדית. בתרגום לשפה המעשית הדבר יהיה פשוט: אלו שהיית בטוחה שהם בעדך, יהפכו פתאום להיות נגדך, אם זה ישויות, שדים, אנרגיות ועוד דברים שפשוט “יתנקמו” בך בכל צורה אפשרית: זה יכול להיות סיוטים מאוד חזקים, זה יכול להיות שאיבת אנרגיות ממך (גם כשתעשי כישופי הגנה) במצח ובעורף, זה יכול להיות מזל מאוד רע בכל מה שהיה לך מקודם ועוד הרבה דברים.

אינני מנסה להפחיד, אך אני ממליצה לעצור לפני ההחלטה לעזוב ולחשוב: מה הבעיה? היכן הבעיה והאם ניתן לפתור אותה? אם מישהי החליטה באמת ובתמים לוותר על עולם הכישוף, אז היא יכולה לפנות אל חץ בן חמו והוא יכול לסייע לה ואני באמת מכבדת בחירות של אחרים, אך אם בגלל בעיה כזו או אחרת “בורחים” מעולם הכישוף, אז אולי כדאי לבדוק את הדברים קודם? אני ממליצה לתקשר עם הישויות המדריכות אותך, בין אם במדיטציה או בתקשור רגיל, וללבן את הדברים. אפשר גם לבדוק עם קלפים, מטוטלת, לתקשר עם ה”מכשפה הפנימית” שבנו ואולי עם חברה מכשפה אחרת, אבל צריך לפתור את הבעיה ולא לצאת חד צדדית כי ההפסד הרבה יותר גדול מהרווח ביציאה חד צדדית.

אישית גם אני הייתי במצבים כאלו שבא לי לעזוב את כל עולם הכישוף ולעזאזל הכל, ואינני חושבת שזה דבר רע: לפעמים צריך לעצור ולחשוב על הדברים. אני מאמינה שיש כאלו שימצו את עצמם בדרכים שונות ואחרות ולפעמים הצרות הן איתות לחשיבה מחדש, אבל צריך תמיד לשמור יד על הדופק ולבדוק שהדברים הם כמו שאנו חושבים ולא מה שנדמה לנו, כי רק עם אשליות לא מגיעים לשום מקום.

תודה,
קארין